×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא ערובין מ׳.גמרא
;?!
אָ
אֶלָּא מִחוּץ לַתְּחוּם אֲתָא מַאן דַּאֲכַל סָבַר הַבָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל זֶה מוּתָּר לְיִשְׂרָאֵל אַחֵר. וּמַאן דְּלָא אֲכַל סָבַר אכׇּל דְּאָתֵי לְבֵי רֵישׁ גָּלוּתָא אַדַּעְתָּא דְּכוּלְּהוּ רַבָּנַן אָתֵי. וְהָא אַשְׁכְּחֵיהּ רַב שֵׁשֶׁת לְרַבָּה בַּר שְׁמוּאֵל וא״לוַאֲמַר לֵיהּ לֹא הָיוּ דְבָרִים מֵעוֹלָם. הָהוּא לִיפְתָּא דְּאָתֵי לְמָחוֹזָא נְפַק רָבָא חַזְיָא דִּכְמִישָׁא שְׁרָא רָבָא לְמִיזְבַּן מִינֵּיהּ אָמַר הָא וַדַּאי מֵאֶיתְמוֹל נֶעֶקְרָה. מַאי אָמְרַתְּ מִחוּץ לַתְּחוּם אָתְיָא בהַבָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל זֶה מוּתָּר לֶאֱכוֹל לְיִשְׂרָאֵל אַחֵר וְכׇל שֶׁכֵּן הַאי דְּאַדַּעְתָּא דְגוֹיִם1 אֲתָא. כֵּיוָן דַּחֲזָא דְּקָא מַפְּשִׁי וּמַיְיתִי לְהוּ אֲסַר לְהוּ.: הָנְהוּ בְּנֵי גְנָנָא דְּגַזּוּ לְהוּ אָסָא בי״טבְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי לְאוּרְתָּא שְׁרָא לְהוּ רָבִינָא לְאוֹרוֹחֵי בֵּיהּ לְאַלְתַּר א״לאֲמַר לֵיהּ רָבָא בַּר תַּחְלִיפָא לְרָבִינָא לֵיסַר לְהוּ מָר מִפְּנֵי שֶׁאֵינָן בְּנֵי תוֹרָה. מַתְקֵיף לַהּ רַב שְׁמַעְיָה טַעְמָא דְּאֵינָן בְּנֵי תוֹרָה הָא בְּנֵי תוֹרָה שְׁרֵי וְהָא בָּעִינַן בִּכְדֵי שֶׁיֵּעָשׂוּ אֲזַלוּ שַׁיְילוּהּ לְרָבָא אֲמַר לְהוּ גבָּעִינַן בִּכְדֵי שֶׁיֵּעָשׂוּ.: ר׳רַבִּי דּוֹסָא אוֹמֵר הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה כּוּ׳.: אָמַר רַבָּה כִּי הֲוֵינַן בֵּי רַב הוּנָא אִיבַּעְיָא לַן מַהוּ לְהַזְכִּיר שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה כֵּיוָן דַּחֲלוּקִין בְּמוּסָפִין אָמְרִינַן אוֹ דִילְמָא זִכָּרוֹן אֶחָד עוֹלֶה לְכָאן וּלְכָאן. אֲמַר לַן תְּנֵיתוּהָ רַבִּי דּוֹסָא אוֹמֵר הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה כּוּ׳ מַאי לָאו לְהַזְכִּיר. לֹא לְהַתְנוֹת. הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא מִדְּקָתָנֵי בְּבָרַיְיתָא וְכֵן הָיָה ר׳רַבִּי דּוֹסָא עוֹשֶׂה בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים שֶׁל כׇּל הַשָּׁנָה כּוּלָּהּ וְלֹא הוֹדוּ לוֹ. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא לְהַתְנוֹת מִשּׁוּם הָכִי לֹא הוֹדוּ לוֹ אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ לְהַזְכִּיר אַמַּאי לֹא הוֹדוּ לוֹ. וְאֶלָּא מַאי לְהַתְנוֹת לְמָה לִי לְאִיפְּלוֹגֵי בְּתַרְתֵּי צְרִיכָא דְּאִי אַשְׁמְעִינַן ר״הרֹאשׁ הַשָּׁנָה הֲוָה אָמֵינָא בְּהָא קָאָמְרִי רַבָּנַן דְּלָא מִשּׁוּם דְּאָתֵי לְזַלְזוֹלֵי בֵּיהּ אֲבָל בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים שֶׁל כׇּל הַשָּׁנָה כּוּלָּהּ אֵימָא מוֹדוּ לֵיהּ לר׳לְרַבִּי דּוֹסָא. וְאִי אִתְּמַר בְּהָא בְּהָא קָאָמַר ר׳רַבִּי דּוֹסָא אֲבָל בְּהָךְ אֵימָא מוֹדֶה לְהוּ לְרַבָּנַן צְרִיכָא. מֵיתִיבִי רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים מִתְפַּלֵּל עֶשֶׂר וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים דמִתְפַּלֵּל תֵּשַׁע וְאִם אִיתָא בֵּית שַׁמַּאי אַחַת עֶשְׂרֵה מִבְּעֵי לֵיהּמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
ההוא לפתא דאתיוה נכרים למחוזא ביום טוב שני של גליות חזייה רבא דאכמשא אמר הא ודאי מאיתמול (מעיקרא) [נעקרה] הויא לה כההוא טביא דאיתציד ביום טוב ראשון ואשתחיט ביום טוב שני. מאי חיישת דלמא מחוץ לתחום אתאי היום הא קי״ל בהא כל דבר הבא מחוץ לתחום בשביל ישראל זה מותר לישראל אחר לאכול אותו וכל שכן הדא לפתא דאדעתא דנכרים אתאי דידעי דהאידנא יומא טבא הוא לאזבוני ושרא לישראל למזבן מיניה כיון (דחזא ביום טוב אחרי׳) [דחזו נכרים אחרים] הוו אמרי ישראל נמי האידנא ביום [טוב] שני זבני והוו מפשי ואייתו. אמר הא ודאי מדעתא דישראל מפשי ואייתי הדר אסר להו למזבן כלל. והא אסא דגזו לה נכרים ביום טוב אסיקנא אפילו הן בני תורה דאסיר לאורתא לישראל לאורוחיה ביה לאלתר [אלא] משהי ביה בכדי שיעשו פי׳ כשיעור שילך ישראל משחשכה בגן ויגזז ויביא ואחר שהיית שיעור זה שרי.
מתני׳ ר׳ דוסא אומר העובר לפני התיבה ביום טוב של ראש השנה אומר החליצנו את יום רה״ח הזה כו׳ איבעיא להו מהו להזכיר מוסף של ר״ח עם מוסף של ראש השנה כיון דחלוקין במוספין מדכרינן או דלמא זכרון אחד לכאן ולכאן ואתינן למיפשטא ממתניתין מדקתני ר׳ דוסא החליצנו את יום ראש החדש הזה שמע מינה ודחינן לא ר׳ דוסא להתנות איירי לומר אם היום אם למחר אבל להזכיר אינו מזכיר אלא זכרון אחד.
ואמרינן הכי נמי מסתברא דלא איירי ר׳ דוסא אלא להתנות מדקתני ר׳ דוסא (עוסק) [עושה] בראשי חדשים של כל השנה כולהו כו׳. ואסיקנא זכרון אחד עולה לכאן ולכאן.
ירושלמי ר׳ יעקב בר אחא בשם ר׳ יוסי העובר לפני התיבה ביום טוב של ראש השנה אינו צריך להזכיר של ר״ח פי׳ אינו צריך להזכיר מוסף של ר״ח. וקי״ל כי הא מתני׳ שבת שחלה להיות בר״ח או בחולו של מועד ערבית שחרית ומנחה מתפלל ככל שבת.
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144